דיפאק צ'ופרה

 

אנחנו בעצם אף פעם לא באמת כאן. או שאנחנו ממוקדים בזיכרונות מן העבר ובתגובות הרגשיות שאנחנו מייצרים כתוצאה מהם, או שאנחנו עסוקים בדאגות מפני העתיד.

אנחנו לא מבינים שהרגע היחיד שבאמת ישנו, שבאמת קיים, הוא הרגע הנוכחי של ההווה. כל השאר נמצא בדמיוננו בלבד.

 

הדרך הקלה ביותר להגיע למטרה היא למקד את תשומת הלב במה שרוצים להשיג, באמת להתכוון אליו, ואז פשוט לעזוב, לשחרר, ולתת ליקום שהוא כוח הרבה יותר גדול מכל אחד מאתנו לסדר את הדברים. היקום תמיד יסדר אותם בהתאם להתכוונות שלנו. כל מה שצריך כדי להצליח זה להתכוון להצלחה ואחר כך לעזוב.

לעזוב, כולל גם את הקטע הלא כל כך קל של לא להתנגד למה שקורה בינתיים, ולא לשפוט דברים כ"טובים" או "רעים".

ברגע שמתרחש משהו שהוא למורת רוחכם, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לומר לעצמכם: הרגע הזה מושלם כפי שהוא. ואז לשאול את עצמכם: מה אני צריך לעשות עכשיו? ולהקשיב. התשובה עשויה לבוא מבפנים או מבחוץ. היא עשויה לבוא בתור רעיון או בתור שיחת טלפון, מכתב, או פגישה. היא עשויה לבוא מיד או אחרי כמה ימים, אבל אם תקשיבו היא תמיד תבוא.

ההקשבה כוללת בעיקר תשומת לב למה שאנו קוראים צירופי מקרים. "אין מקריות". מה שנראה לכאורה כמו כאוס הוא למעשה התרחשות מתוזמרת היטב. הוא איתות של היקום לכיוון מסוים וככזה יש להתייחס אליו. כמו שרואים אלפי אנשים אצים רצים בתוך קניון וזה נראה בלגן אחד גדול, אך כל אדם יודע בדיוק לאן מיועדות פניו ולמה, כך שיש סדר בבלגן הזה.

 

אם יפרסו אדם לפרוסות לא ימצאו הסבר וזכר מה זה רגש, רצון חופשי, תהליך קבלת החלטות, כוונה או אהבה, בדיוק כפי שאם נשבור הרדיו לא נמצא בפנים את בטהובן. אבל כדי לשמוע את בטהובן צריך רדיו מכוון היטב, כך כדי להיות מסוגלים לשלוט בחיינו ולמצות מהם את מירב הפוטנציאל, צריך כלי מכוון היטב.

 

צריך להבין שאם אתה לא יכול ליהנות עכשיו, לא תוכל ליהנות אף פעם. היכולת ליהנות מהרגע הנוכחי היא האפשרות היחידה ליהנות באמת. כל אפשרות אחרת משאירה את האופציה של הנאה אי שם בעתיד, וזו אף פעם לא תגיע.